תפקוד יתר

כששומעים את הביטוי "תפקוד יתר" עולה המחשבה של דימוי חיובי שמבטא ערכים חשובים כמו חריצות מוטיבציה ואחריות אך למעשה מצב זה יכול לכלול בעייתיות רבה. הגזמה בדברים בריאים יכולה לגרור השלכות מזיקות למשל השתתפות בריצת מרתון עלולה לגרום לתשישות, התייבשות ואפילו למוות. כמובן שריצה בריאה לגוף האדם אך במידה הנכונה וכך גם תפקוד ולקיחת אחריות במערכת יחסים, ואין זה משנה אם המערכת היא משפחתית זוגית חברית או אף במקום עבודה. תפקוד יתר משמעותו שאחד מהצדדים במערכת היחסים לוקח על עצמו חלק גדול מהאחריות לקיום הקשר ואיכותו. פעמים רבות צד זה עושה זאת מתוך רצון שהמערכת תמשיך לעבוד ומתוך תחושה שזהו הדבר הנכון והחיובי לעשות. מספר דוגמאות: בזוגיות: 1. אחד מבני הזוג מביע ומבטא יותר רגשות חיוביים מהצד השני שמסתפק בחוסר יחס או תגובה פושרת, מצב זה יכול להמשך שנים. 2. אחד מהצדדים במערכת היחסים הזוגית "אחראי" על הצד התרבותי ושעות הפנאי של הזוג: מתכנן טיולים ובילויים, יוזם מפגשי אירוח וחברים. הצד שני פסיבי, נגרר ולעיתים אף מרשה לעצמו להעביר ביקורת על בחירות שהצד שמתפקד ביתר שאת עורך. במשפחה: צד אחד במשפחה לוקח על עצמו להזמין לארוחות חג/ ארוחות שישי/ ימי הולדת וצדדים אחרים במשפחה "מתרגלים" למצב ואין הדדיות בהזמנות. במקום העבודה: צד אחד בעבודה לוקח על עצמו משימות רבות, מבצע אותן ביעילות כי אחרת העבודה "לא תדפוק.." ומחפה למעשה על הצד השני או צדדים אחרים שעושים פחות. דוגמא: שתי אחיות במשמרת במחלקת אשפוז מלאה בחולים, אחות אחת מתרוצצת בין חולה לחולה והשנייה לוקחת הפסקות אוכל ועישון ארוכות, אין חלוקה הוגנת של העבודה בין שתיהן. בין חברות/חברים: צד אחד יוזם את הקשר באופן קבוע והצד השני נענה, היוזמה היא חד צדדית.

בכל הדוגמאות שציינתי צד אחד נכנס לתפקיד הביצועיסט עם הראש הגדול והרבה פעמים הוא מספר לעצמו סיפורים כמו: "אני אכפתי, מסור למשפחה/עבודה/בן הזוג, אני מאוד מחויב למקום העבודה, אני חרוץ, אני אחראי, אני מטבעי ראש גדול". הסיפורים האלה שרצים בראשו מרגיעים אותו ונותנים לו מבחינתו את הלגיטימציה להמשיך בדרך זו. יתכן מאוד שתכונות אלו אכן מצויות בצד עם תפקוד היתר ואין ספק שהן בעלות ערך חיובי אך כשאתה מגיע ממשפחה עם הורה נרקסיסט אחד או יותר אלו הם למעשה תירוצים לטקטיקת הישרדות שסיגלת לעצמך במהלך השנים וזה הופך לטבעי עבורך בכל מערכת יחסים שבה אתה נמצא. מי שגדל במערכת משפחתית לא בריאה ולא מתפקדת מבין שהוא מוכן לעשות הרבה יותר ממה שהוא אמור או הגיוני בסיטואציה לעשות וזאת כדי לקבל יותר: יחס, תשומת לב, קשר, חיבור, תחושת שייכות, אהבה, משוב חיובי כלשהוא. ילד בגיל בית ספר יסודי מכין לעצמו כריך לבית הספר מתוך אילוץ מאחר והוריו אינם עושים זאת, או נשאר לבד בבית ומשגיח על אחים קטנים כי אין ברירה אחרת והוריו מציבים לו זאת כעובדה. ילד אינו יכול לבחור בנסיבות חייו, אין לו יכולת בחירה או שליטה על הסיטואציה, הוא תלוי לחלוטין בהוריו וכך מסגל לעצמו תכונות כמו עודף לקיחת אחריות וראש גדול. הילד יודע שאין טעם לבקש מההורה עזרה כי ההורה יתחמק או יתרץ את התנהגותו או יגיב בזעם שמאוד יפחיד את הילד. להורה נרקסיסט אין אג'נדה של שיתוף פעולה או נתינה אלא הוא רוצה בעצמו לקבל יחס תשומת לב והכרה, הילד באופן לא מודע במלואו במצב כזה לא מעז כלל להתלונן בפני הורה כזה.

לעיתים רואים במשפחות בהם יש הורה/הורים נרקסיסטים או כשיש חוסר מסוגלות הורית גם תגובה הפוכה לתפקוד יתר אצל אחד מהילדים והיא ילד שהופך בעצמו לנרקסיסט.

ילד שגודל עם הורה נרקסיסט מבין שאם "יביא תועלת", יעזור בבית, יטפל במי שצריך יתפקד ו"לא יעורר גלים" יקבל בתמורה יחס, הכרה, משוב חיובי ואולי ימנע התפרצות כעס של ההורה עליו. ילד מוכן להתאמץ מאוד בשביל תוצאות כאלו ביחוד בשנים שהוא תלוי בהוריו ולעיתים גם במשך כל ימי חייו וכך מסגל את תפקוד היתר. התוצאה הרבה פעמים היא של ניצול הילד שמסגל תפקוד יתר כאסטרטגית הישרדות בבית כזה , ילד כזה אינו פנוי ויתקשה לעמוד במשימות המצופות מגילו כמו לימודים בבית הספר ויצירת קשרים חברתיים.

אם את/אתה חשים הזדהות ומזהים בעצמכם דפוס של תפקוד יתר חשוב לי להבהיר את הסכנה שבמצב זה. להיות מתפקד יתר מעמיד אותך בסכנה של התרוקנות ה"סוללה" והכוונה למשאבים הפיזיים נפשיים בריאותיים וכלכליים שלך.

אז מה עושים?

1. מודעות למצב היא השלב הראשוני

2. למידת נושא הצבת גבולות אימון ותרגול שלו ויישומו בשטח כי מים זורמים כל עוד לא עוצרים אותם..

3. לשאת בתוצאות תפקוד היתר שאולי השתרע על פני שנים. בחינת כל זירות חיינו ועריכת "ספירת מלאי" של מערכות היחסים בחיינו ייתן לנו תמונה ברורה. כמו כן הבנה של כלל המשאבים שעומדים לרשותנו חשובה אף היא כולל בחינת נזקים שיתכן שכבר אירעו וספגנו.

4. ביסוס מערכות היחסים בחיינו כשהן מאוזנות ומושתתות על הדדיות ונשיאה שווה של האחריות על הקשר בין כל הצדדים. גילוי נאות: לא כל מערכות היחסים בחייכם ישרדו את השינוי, לא כולם יתלהבו מהמודעות החדשה שלכם והעמידה שלכם על רצונכם (המוצדק) בהדדיות בקשר.

5. יצירת קשרים חדשים בחייכם המבוססים על הערכים של הדדיות ואיזון בתפקוד בין הצדדים בקשר ומכאן השמיים הם הגבול!